בשנים האחרונות צורת התשלום המקובלת הינה כרטיסי אשראי, התשלום באמצעות כרטיס אשראי נוח ופשוט ומשכך, גם מאוד נפוץ, במגזר הצרכני.
אך במשך מאות שנים מה שהניע את המסחר היה סוגים שונים של שטרות ועד היום כאשר הרוכש הוא גופים עסקיים, לשיקים ולשטרות חוב יש עדיין שימוש נרחב.
ישנם כמה סוגים עיקריים של שטרות אך אנו נבחין בין שני השטרות העיקריים בהם עושים שימוש נפוץ ועל ההבדלים ביניהם נעמוד בקצרה כאן:
שימושו העיקרי של שטר חוב הוא כשטר ביטחון ולא כאמצעי תשלום.
שטרי החוב משמשים כשטרי בטחון בשני מצבים עיקריים:
המצב הראשון הוא בעסקה רגילה בין שני צדדים כאשר שטר החוב מבטיח את קיום התחייבויותיו החוזיות של צד כלשהוא. כך למשל, משכיר דורש משוכר שטר להבטיח את קיום חיובי השכירות.
דוגמא נוספת מהעולם הסיטונאי היא: ספק המספק סחורה לבעל עסק במשך תקופה ארוכה, בדרך כלל דורש שטר חוב להבטחת התשלומים בגין אותה סחורה.
לא תמיד במעמד החתימה על שטר החוב, יודעים הצדדים את הסכום מהסיבה הפשוטה שבזמן עשיית שטר החוב לא ידוע לצדדים היקף החוב ולכן, ברוב המקרים מקובל להשאיר את סכום שטר החוב ריק, ומציינים על גבי שטר החוב כי הצדדים מסמיכים את האוחז בשטר החוב למלא אותו בעתיד.
שטר חוב לא ניתן "לגלגל", לסחור בו או להעביר אותו לאדם אחר, האוחז בשטר החוב צריך להחזיק בשטר עד להתקיימות התנאי אותו נועד שטר החוב להבטיח.
הנפוץ ביותר מבין השטרות הינו ההמחאה או בשפה המקובלת שיק.
שיק הינו שטר שבו מורה אדם או ישות משפטית אחרת לבנק למשוך מחשבונו כסף לצד ג' בזמן שנקבע מראש.
תשלום באמצעות שיק מאפשר לצדדים להימנע מלסחוב עמם סכום גבוה של כסף מזומן וכן, להמנע מהסיכונים הכרוכים בכך.
על מנת שמסמך ייחשב כשטר או שיק עליו למלא את התנאים הבאים:
כאשר מתקיימים התנאים כאמור, המסמך אפילו אם הוא לא מוגדר כשטר, מבחינה משפטית הוא נחשב כשטר וככל וזה לא יכובד, יהא האוחז בו רשאי להגישו ללשכת ההוצאה לפועל.
משפחות רבות בישראל מוצאות את עצמן, לאחר שלקחו משכנתא לטובת קניית בית חלומותיהם, עם חוב משכנתא שאותו הן מתקשות להחזיר. לצד לא מעט הוצאות חודשיות,
ישראלים רבים בוחרים במשכנתא, על מנת לממן את דירת חלומותיהם, שאותה, פעמים רבות, הם אינם יכולים לממן ללא הלוואה. מכיוון שזוהי הלוואה גדולה מאד של
בין אם זו הלוואה על סך של 50,000 ₪ ובין אם על סכום או נמוך יותר, במקרים מסוימים נדרשת ערבות להלוואה. הערבות היא התחייבותו של