עסקאות מסוג כזה מתבצעות לרוב בין בני משפחה. הורים מעבירים לילדיהם דירות במתנה, סבים וסבתות מעבירים לנכדיהם דירה וכן הלאה. זהו הליך משפטי מקובל ושכיח מאד, אך חשוב לבחון אותו בקפידה בכל הקשור להיבטיו המשפטיים והזכויות החלות על שני הצדדים: הנותן והמקבל. ביצוע עסקה כזו, עסקת העברת נכס ללא תמורה, יכול להיעשות ממספר סיבות. במקרים רבים עושים זאת מתוך רצון להעניק את הדירה, את הנכס עצמו במתנה ומבלי לקבל על כך תמורה כלשהי (טובת הנאה, כסף ועוד).

במקרים אחרים מחליטים לפעול באופן זה משיקולי מס למיניהם. בעל דירה, המעוניין לרכוש דירה שנייה, נדרש על פי חוק לשלם מס רכישה. המס נקבע בהתאם לשיווי הדירה ועל פי מדרגות מס קבועות. אם מחליט להעביר את דירתו (בין אם הקיימת ובין אם זו השנייה, שרכש) לצד שני במתנה, ללא תמורה, יהיה פטור מתשלום מס רכישה (בין אם פטור מלא ובין אם חלקי). לעיתים מדובר בסכומי כסף גבוהים מאד, ובדרך זו נחסכת ההוצאה הגבוה מבעל הדירה. מס נוסף שגם ממנו ניתן לקבל פטור במסגרת עסקת העברת נכס במתנה הוא מס שבח. הדבר רלוונטי לבעלי שתי דירות ומעלה המעוניינים לבצע תכנון עתידי כלשהו באחת מהן כדי לשפר את תנאיהם. במקרים אלה, אם יחליטו להעביר את הדירה לצד שני וללא תמורה, לא יצטרכו לשלם את מס השבח על הדירה.

סיבות נוספות מדוע בוחרים בהעברת דירה במתנה יכולות להיות קשורות בענייני ירושה. פעמים רבים צצים ועולים סכסוכים בין בני משפחה בעקבות צווי ירושה, שבהם מעורבים נכסים. הורים מחליטים במקרים מסוימים, ובעיקר כדי למנוע את הסכסוכים העתידיים ואת ההתנגדות לצוואה, להעביר דירה במתנה (לילדים, למשל). העברת נכס במתנה הינה הליך וודאי הרבה יותר מבחינה משפטית, שכן לאחר שהוא בוצע לא ניתן לחזור חזרה (כלומר, לבטלו). זאת, בניגוד לצוואה, שניתן לשנות בכל שלב שרוצים.